פסק-דין בתיק ב"ל 44903-12-12

פתח דבר

1.         לפני ערעור לפי סעיף 123 ל חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 8.11.12 (להלן - הוועדה), אשר התכנסה על מנת לקבוע את שיעור נכותו של המערער בעקבות פגיעה בעבודה מיום 24.8.2010, במהלכה נפגע המערער בצוואר ובגב.

2.         הועדה קיימה מספר ישיבות, וזאת בתאריכים 5.4.12, 23.8.12 ו- 8.11.12, וכן הפנתה את המערער למומחה יועץ מטעמה בתחום הכירורגיה הפלסטית שנתן את חוות-דעתו ביום 9.10.2012.

הועדה קבעה כי המערער סובל מכאבי גב, ומצאה כי יש לקבוע למערער 20% נכות לפי פריט ליקוי 37(7) ב' לתוספת ל תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז - 1956 (להלן - תקנות נכות מעבודה) בניכוי 10% לפי פריט ליקוי 37(7)א' בגין מצבו טרם הפגיעה, ולאחר הפעלת תקנה 15 במחצית - שיעור נכותו הכולל של המערער בעקבות הפגיעה הינו 15%.

טענות הצדדים

3.         אלה טענות המערער בתמצית:

א.         המערער אינו חולק על כך כי טרם הפגיעה נשוא תיק אירעו לו שתי פגיעות קודמות בעבודה, וזאת בתאריכים 16.3.2008 ו- 26.4.2009, אלא שלשיטתו מדובר בפגיעות קלות שהוועדות הרפואיות שדנו באותן פגיעות לא קבעו כל נכות בגינן ומכאן שאין מקום לאפשר ניכוי בגין מצב קודם במסגרת הדיון בפגיעה הנוכחית.

ב.         קביעת הוועדה כי יש לנכות משיעור הנכות בגין מצב קודם מנוגדת להוראות הפסיקה, שכן לא נמצאו "ממצאים מוכחים קודמים" התואמים סעיף מסעיפי הליקוי, ובשיעור הקבוע באותו סעיף.

ג.          הוועדה לא התייחסה לחוות-דעתו של ד"ר נחשון רנד מיום 3.4.12.

ד.         הוועדה התעלמה מקיומה של צלקת ניתוחית בעמוד השדרה, שהינה תולדה של אותה פגיעה.

ה.         שגתה הוועדה כשלא קבעה למערער נכות בתחום הנוירולוגי בגין פגיעה עצבית ברגל שמאל, כעולה ממצאי בדיקת EMG.

4.         ואלה טענות המשיב:

א.         קביעת הוועדה בדבר ניכוי מצב קודם מבוססת על רישומים בתיק הרפואי, לרבות במועדים שלאחר הפגיעות הקודמות בעבודה.

ב.         גם אם לא נקבעה נכות בגין הפגיעות הקודמות, אין בכך בהכרח כדי להוביל למסקנה שיש לייחס את כלל הנכות לפגיעה הנוכחית, שכן המצב הקודם יכול להיות מיוחס לסיבות שונות, ובהם נזק ניווני, גנטי או תחלואתי.

ג.          בפני הוועדה לא עמדו ממצאי בדיקת ה-  EMG ומכאן שאין פגם בכך שהוועדה לא מתייחסת לממצא זה.

דיון והכרעה

5.         סעיף 118 ל חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 קובע, כי על הועדה הרפואית לקבוע האם דרגת הנכות נובעת מהפגיעה בעבודה ובאיזו מידה.

אכן, כטענת המערער, וועדה רפואית המבקשת להפחית משיעור הנכות בגין מצב שקדם לפגיעה שהוכרה - להצביע על נתון מוכח שיעיד על נכות קודמת, שהיתה יכולה להצדיק קביעת נכות כבר אז (דב"ע מג/46-01 יצחק מרגוליס - המוסד, פד"ע כט 223).

6.         בנסיבות המקרה שבפנינו, הוועדה אכן הצביעה על נתונים שונים מתוך התיק הרפואי של המערער המצביעים על כאבי גב תחתון עם הגבלה בתנועות עמוד השדרה, וזאת מהתאריכים 26.5.09, 31.5.09 ו- 1.12.09.